השנה: מתישהו במחצית השנייה של המאה השבע עשרה.
המקום: אירופה.
אני חייל בצבא ולפני מספר חדשים נפגעתי בראשי וחלק מהגולגולת שלי נפגע.
שני רופאים, אחד מהם ידוע לי והשני, כנראה רוסי, שאיני יודע את שמו, ביצעו בי ניתוח מסובך והצילו אותי.
הכומר של הכנסייה בכפר הולדתי קרא לי זה עתה והודיע לי שאיני יכול להיות יותר חבר בקהילה
שכן אני נחשב יצור מוזר שהוא הגדירו כ"כלב חלקי".
אני מחפש את הרופא בכדי שיחזיר אותי להיות אדם. איני רוצה להיות כלב.
הפתרון הוא:
בשנות ה-30 של המאה העשרים, שני אחים רופאי שיניים אמריקאיים, ד"ר אלווין וד"ר מוזס סטרוק, ערכו ניסויים בברגים אורטופדיים עשויים ויטליום (סגסוגת כרום-קובלט). הם בחנו כיצד רופאים אורתופדיים הצליחו למקם שתלים בעצם הירך, והשתילו אותם גם בבני אדם וגם בכלבים כדי לשקם שיניים בודדות. בורג Vitallium סיפק עיגון ותמיכה להחלפת השן החסרה. אחים אלה זכו להוקרה על עבודתם בבחירת מתכת בעלת תאימות ביולוגית לשימוש בשחזור המשנן בבני אדם. האחים סטרוק נחשבים הראשונים להשתיל את השתל האנדוסטאלי הבורגי המוצלח הראשון.
אין זוכה בפתרון בחידה.