תפריט
שמי תומר פרץ ואני רופא שיניים כללי כבר יותר מעשר שנים.
אני עוסק בכל ההיבטים של רפואת השיניים ובכלל זה גם בשיקום נתמך שתלים.
מפעם לפעם אני גם משתיל שתלים בעיקר של עדין: חברה ישראלית שהמוצרים שלה איכותיים ועלותם סבירה מאוד.
לפני שבוע הגיע אלי ד.פ., פציינט חדש שעלה לארץ לפני מספר חודשים מצרפת.
הוא נשלח אלי על ידי רופא השיניים שלו מפריז, מישהו שהכרתי באחד הכנסים שהשתתפתי בהם.
ד. התנצל שאיבד את מכתב ההפנייה של הרופא.
לד. היו 3 שתלים בלסת המנדיבולרית באיזור האחורי שעדיין לא נחשפו.
כהרגלי, הזמנתי כיפות ריפוי, טרנספרים ואנאלוגים מהסוכנת הנחמדה והיעילה של עדין
(אני חסכן ואפילו קצת קמצן ולכן אני לא מחזיק מלאי של חלקים במרפאה ומזמין לפי מקרה).
היום הגיע אלי ד. לצורך לקיחת מטבע.
חשפתי את השתלים וניסיתי לחבר את הטרנספרים, אך לשווא.
הבנתי שעשיתי טעות והייתי צריך לקחת צילום רנטגן ולזהות את השתלים: מיד ביצעתי צילום וגיליתי שבשתלים
אין תבריג פנימי לחיבור המבנים.
גם משושה לא זיהיתי.
פעם ראשונה שראיתי שתלים מוזרים כאלו.
16 בינואר 1937
"רעייתי האהובה, זה עתה הגשתי את הפטנט שלי בדבר אמצעי עיגון לשיניים מלאכותיות.
זו היתה עבודה קשה ומעייפת לערוך את הפטנט הזה.
מצרף לך את האיורים שעליהם שקדתי המתארים את האביזרים שיחליפו את השורשים של השיניים החסרות ויהוו עיגון לשיניים.
בתקווה שהפרוייקט יצליח ונוכל ליישמו במרפאה.
באהבה, שלך תמיד פ."
שם הרופא הוא P.B. Adams.
הזוכה בפתרון החידה של המגזין הקודם שהוגרל: דמיטרי בליאבסקי
מוזמן להגיע למח' משאבי אנוש לקבל את הפרס.
