תפריט
המהפכה הדיגיטלית (הידועה גם בשם המהפכה התעשייתית השלישית) היא המעבר מטכנולוגיה אלקטרונית מכנית ואנלוגית לאלקטרוניקה דיגיטלית, שהחלה בעשור האחרון של המאה העשרים.
ברפואת השיניים הדיגיטלית, יש מקום של כבוד לחברת הזנק ישראלית שהיתה בין החלוצות בתחום זה.[
שמי תומר פרץ ואני רופא שיניים כללי כבר יותר מעשר שנים.
אני עוסק בכל ההיבטים של רפואת השיניים ובכלל זה גם בשיקום נתמך שתלים.
מפעם לפעם אני גם משתיל שתלים בעיקר של עדין: חברה ישראלית שהמוצרים שלה איכותיים ועלותם סבירה מאוד.
לפני שבוע הגיע אלי ד.פ., פציינט חדש שעלה לארץ לפני מספר חודשים מצרפת.
הוא נשלח אלי על ידי רופא השיניים שלו מפריז, מישהו שהכרתי באחד הכנסים שהשתתפתי בהם.
ד. התנצל שאיבד את מכתב ההפנייה של הרופא.
לד. היו 3 שתלים בלסת המנדיבולרית באיזור האחורי שעדיין לא נחשפו.
כהרגלי, הזמנתי כיפות ריפוי, טרנספרים ואנאלוגים מהסוכנת הנחמדה והיעילה של עדין
(אני חסכן ואפילו קצת קמצן ולכן אני לא מחזיק מלאי של חלקים במרפאה ומזמין לפי מקרה).
היום הגיע אלי ד. לצורך לקיחת מטבע.
חשפתי את השתלים וניסיתי לחבר את הטרנספרים, אך לשווא.
הבנתי שעשיתי טעות והייתי צריך לקחת צילום רנטגן ולזהות את השתלים: מיד ביצעתי צילום וגיליתי שבשתלים
אין תבריג פנימי לחיבור המבנים.
גם משושה לא זיהיתי.
פעם ראשונה שראיתי שתלים מוזרים כאלו.
השתלים המוזרים הינם שתלי מערכת Bicon שפותחו על ידי תומס דריסקל ב-1968
מקורה של מערכת Bicon מתוארך לשנת 1968. מחקר ראשוני נערך ב-Battelle Memorial Institute בקולומבוס, אוהיו, ארה"ב על ידי תומס דריסקל. בעיצוב השתל המקורי שלו השתמש דריסקל בחומר קרמי-אלומיניום אוקסיד בצפיפות גבוהה. בשנת 1982, הציג דריסקל שתל בשם Titanodont אשר יוצר מסגסוגת טיטניום. לאחר מכן, בשנת 1985, הוא שיכלל את עיצוב שתל הטיטניום שלו על ידי רישום פטנט על מערכת DB Precision Implant, הידועה היום כמערכת השתלים Bicon. הייחוד של שתלים אלו הינו שאין להם תבריג פנימי והחיבור הינו Morse Taper טיפוסי שמאפשר אטימות טובה ויציבות גדולה של המבנה המחובר אליו ללא תנועתיות(micromovements). לשתל אין גם תבריג חיצוני אלא חריצים מקבילים אשר סופגים את כוחות הלעיסה ומעבירים אותם לעצם בצורה מאוזנת.
זוכה בפתרון החידה של המגזין הקודם שהוגרל: נזר עיני
מוזמן להגיע למח' משאבי אנוש לקבל את הפרס.
