מחבר: Mordi

השנה-1989 ואני רוכב על אופניי למרפאת השיניים באוניברסיטה.
בתקופה זאת של השנה, שעות היום כאן מעטות ואני לא אוהב לרכב בחשיכה.
אני ממהר להגיע מוקדם ככל האפשר לשעות הקבלה של מחלקת הכירורגיה.
רופא השיניים שראה את צילומי הרנטגן שלי רצה לפגוש אותי אישית ולבדוק אפשרות לשקם את שיניי האבודות.

לפי ההסבר שקיבלתי הוא פיתח מערכת של ברגים שמתאימה להחליף את השיניים החסרות באזור הלסת העליונה.
אני לא מבין בתחום, אבל כפי שהוסבר לי: "אין לי מספיק עצם".

רופא השיניים הקבוע שלי הרים ידיים ואמר לי: "תמשיך להרכיב את התותבת על החניכיים כי המצב של העצם שלך הוא בעייתי מאוד ואיני רואה כל אפשרות אחרת".
במקרה, בתי שמעה על הרופא הזה באוניברסיטה והציקה לי לפגוש אותו.
אין לי הרבה תקווה, אבל שמעתי הרבה שבחים על הרופא שאני עתיד לפגוש ויכול להיות שבאמת יעזור לי.

מי רופא השיניים הכירורג, שהפציינט ממהר לפגוש ומה היא מערכת הברגים שמוזכרת על ידי הפציינט הנואש?

בתחום ההשתלות הדנטליות יש התפתחות תמידית.

בעשורים הראשונים מאז פרסום מחקרו של ברנמרק, כלל האצבע היה המתנה לחיבור השיקום עד להחלמה ואוסיאואינטגרציה
של העצם עם השתל.
בדרך כלל משך זמן של 3 עד 6 חודשים.
במשך השנים למדנו שניתן בחלק גדול מהמקרים לבצע העמסה מיידית של השיקום סמוך מאוד להשתלה: מיידית אחרי הפרוצדורה הכירורגית ואפילו באותו יום.

במקרים של עקירת שן טבעית נהוג היה להמתין עד לאחוי העצם באתר העקירה.

מי היה החוקר הראשון שפרסם פרוצדורה של השתלה מיידית באתר העקירה?

נא ציינו את שמו המלא של החוקר ואת שנת הפרסום.